ההיסטוריה הארוכה והמפוארת של הזקן נמתחת על פני כמה עידנים שונים וחוצה תרבויות, גזעים, מעמדות, ויבשות. הזקנים היו חלק בלתי נפרד מהאנושות, ובתקופות שונות הם איבדו מהפופולריות והרלוונטיות שלהם, ולפתע חזרו שוב לקדמת הבמה וזכו להמון יוקרה והשפעה.
היחס אליהם אף פעם לא היה קבוע ואחיד, והם נכנסו לאופנה ויצאו ממנה פעמים רבות. כיום, הזקנים הולכים וממלאים את הרחובות והפופולריות שלהם שוברת שיאים.
מדובר בהרבה יותר מהצהרה אופנתית: הזקן משדר גבריות ומסמל תפיסת עולם וסגנון חיים.
הגיע הזמן לחזור למקורות של תופעת גידול הזקן, לחקור את השורשים שלה, ולהבין מאיפה הטרנד הזה התחיל ואיך הוא התפתח. הזקנים היו פה מאז ומתמיד, ואם נלמד את ההיסטוריה ההפכפכה והעשירה שלהם, נוכל להבין טוב יותר מי אנחנו, מאיפה באנו, ולאן אנחנו הולכים. אז הגיע הזמן לצאת לדרך ולגלות את תולדות הפלא השעיר שמשגע את העולם.
השורשים ההיסטוריים והביולוגיים של הזקן
בואו נחזור לנקודה שממנה הכול התחיל וננסה להבין איזה תפקיד הזקן ממלא בחיינו. קודם כל, לזקן תפקיד ביולוגי חשוב: מדובר בסימן מין משני. שיער הפנים של הגבר משמש כמוקד משיכה מינית ובאמצעי לזכות בתשומת הלב של המין הנשי.
כולנו יודעים שגבר שנושא זקן מרשים הופך להרבה יותר סקסי ואטרקטיבי בעיני המין היפה: מחקרים הראו שנשים נמשכות הרבה יותר לגברים עם זקן ורואים בו מועמד מתאים יותר לנישואין ולהקמת משפחה מאשר גבר עם פנים חלקות לגמרי.
אבי תיאוריית האבולוציה, צ’רלס דרווין, הוא אחד מהמדענים המשפיעים והגדולים ביותר בהיסטוריה האנושית. הוא הזכיר בקצרה את התפקיד החשוב של הזקנים בהתפתחות המין האנושי. בספרו המפורסם "מוצא האדם", הוא קובע שבעלי חיים פיתחו סימני מין משניים שעיטרו את גופם על מנת למשוך את בני המין השני ולהרתיע את האויבים שלהם, והמין האנושי לא היה יוצא מהכלל.
הזקן הוא אחד מהאמצעים של הגבר לזכות בתשומת הלב של האישה ולאותת על המוכנות שלו להזדווג.
פסיכולוגים אבולוציוניים הוכיחו שהאדם הקדמון ירש את הזקן מאבות אבותיו הקופים. וכמובן היה לו תפקיד חשוב בהישרדות המין האנושי: הוא אותת על הבשלות והבגרות המינית של הזכר והפגין את הדומיננטיות והעוצמה שלו אל מול גברים מתחרים.
במהלך ההתפתחות של המין האנושי, התחלנו ללכת על שתי רגליים וויתרנו על הזנב המיותר וחסר התועלת, אבל אף פעם לא ויתרנו על היכולת לגדל את שיער הפנים!
עם זאת מעבר למאפיין ביולוגי גברי חשוב, שאיש המערות לא יכל להסתדר בלעדיו, איך הזקן נתפס בתרבות האנושית ומה היה המעמד שלו בחברות מתקדמות ומתוחכמות יותר?
ההיסטוריה התרבותית של הזקן
לזקנים תמיד היה מקום בתרבות האנושית. למרות שהמעמד שלהם השתנה, הם אף פעם לא נעלמו לגמרי מהנוף. בתרבויות הגדולות ביותר בעולם העתיק – כולל מצרים ומסופוטמיה, הזקנים נהנו מיוקרה רבה במיוחד.
בני המעמד הגבוה תמיד התגאו בזקנים שלהם שהפכו לסמל נערץ של כבוד, גדולה ויוקרה. הזקן המפואר שלהם אותת על המעמד הגבוה שלהם והפגין את החוכמה והעוצמה האדירה שהם נהנו ממנה. הפרעונים נהגו לטפח ולצבוע את הזקן שלהם ואפילו לשזור בהם חרוזים ותכשיטי זהב. אולי אפשר להחיות את הטרנד הזה גם בימינו?
אחינו המזוקנים במסופוטמיה אפילו נהגו למרוח את רעמת השיער שקישטה את פניהם עם שמן לזקן. כמובן, שהם ידעו היטב מה הם עושים. היוונים העתיקים התרשמו מהמנהג הזה והעתיקו אותו. התרבות היוונית העתיקה נחשבת לערש התרבות המערבית: היא עיצבה את התרבות המודרנית ותרמה לנו את הדמוקרטיה, הפילוסופיה, התיאטרון, האומנות, והטברנות התוססות (שכיום נקראות "פאבים")!
עד שהגיע אלכסנדר הגדול
עד לעלייתו של אלכסנדר הגדול, כל גבר שכיבד את עצמו הלך עם זקן. הלוחמים הספרטניים הקטלניים וחסרי הרחמים הענישו את האויבים שלהם באמצעות גילוח חלק מהזקן שלהם: הם לקחו מהגבר את היקר לו מכול. אין ספק שהיה להם לב של אבן אם הם היו מוכנים לגעת באחד הדברים הקדושים ביותר בעולם העתיק – הזקן.
גם התרבות הרומית לא אהבה סכיני גילוח וזקנים נחשבו לתופעה נפוצה ומקובלת. גן העדן השעיר בא לסופו עם עלייתו של מקצוע חדש – הספר. מסורת הגילוח הקבוע נכנסה לאופנה והמעמד של הזקן התרסק לקרשים.
לא כולם יכלו להרשות לעצמם להתגלח
רק האנשים העניים שלא יכלו להרשות לעצמם את הביקור היקר אצל הספר המשיכו לגדל זקן שהפך פתאום לסמל של פראיות, הזנחה וחוסר טעם, מה שמסביר את הסיבה לכך שעבדים רבים שמרו על הזקנים שלהם שהדגישו את מעמדם הנחות בחברה.
מדהים כמה הזמנים משתנים. אבל כולנו יודעים שהאופנה מתחלפת, משתנה ובעיקר חוזרת על עצמה. כשהסופר האהוב פלוטרכוס החל לגדל זקן מפואר משלו, רומאים רבים החלו לחקות את הסלב שהם מעריצים. עם הזמן, אפילו הקיסר אדריאנוס החל לגדל זקן שופע על מנת להסתיר את הצלקות שהוא הרוויח בשדה הקרב, ומאז שיער הפנים חזר לאופנה ובגדול!
זקן לא רק עיטר את הפנים של הפוליטיקאים, האצילים והשליטים הגדולים של התקופה, הפילוסופים הגדולים והידועים ביותר נשאו זקנים עבים. סוקרטס, אפלטון ואריסטו הוכיחו שהזקנים גם משדרים חוכמה ולא מיועדים רק לטמבלים. פילוסוף סטואי בשם אפיקטטוס, אפילו העיר פעם שהוא מוכן למות מאשר להתגלח. מחויבות כזאת אנחנו יכולים רק להעריץ!
מעמדו החברתי של הזקן
אנחנו ממשיכים במסע המופלא שלנו לשורשים של טרנד הזקן, והגיע הזמן לדבר על ימי הביניים. בתקופה הזאת, הזקן הפך לסמל של סטטוס ויוקרה בעיני האבירים, שהתחרו ביניהם למי יש (זקן) יותר ארוך.
אין ספק שסמל הכבוד השעיר שהם גידלו עזר להם להכניע המון דרקונים ולזכות בליבם של עלמות יפות רבות.
בתקופת הרנסאנס, שהתאפיינה בפריחה אומנותית, רפורמות חברתיות, ומעבר האוכלוסייה מהכפר לערים הגדולות, הגברים גילו את סכין הגילוח מחדש והזקן הפך לחריג ולא מקובל. עם זאת, האומן והממציא לאונרדו דה וינצ’י לא פחד ללכת נגד הזרם ולהשוויץ בזקן מכובד – אין ספק שמדובר בעוד ביטוי לגאונות שלו.
בשנים ההן הזקן היה בשפל חסר תקדים, ואפילו נחשב למשהו נחות ובזוי, אבל באמצע המאה ה-19 הוא ביצע קאמבק מהסרטים: הוא הפך לסמל של מנהיגות והמנהיגים הגדולים ביותר השקיעו בזקן מפואר שסימן שאפשר לסמוך עליהם.
קרל מרקס
קרל מרקס שבלט ברעיונות המהפכניים ופורצי הדרך שלו באותה התקופה, החליט ללכת עד הסוף עם הזקן העצום שהפך לסימן ההיכר הבולט ביותר שלו. אלפי החסידים והתלמידים שהוא סחף אחריו לא יכלו להישאר אדישים לזקן עוצר הנשימה שלו.
האיש והזקן נתן השראה לכל פועלי העולם ועודד אותם להתאחד כנגד הקפיטליזם והבורגנות. עם רעמת שיער מפלצתית כזאת, באמת היה נראה שהניצחון של הסוציאליזם הוא עניין של זמן.
ומה עם ארצות הברית?
בואו נבחן מה התרחש מעבר לים ונראה האם טרנד הזקנים תפס גם בארצות הברית. האבות המייסדים של ארצות הברית התייחסו לזקן ברגשות מעורבים: מצד אחד, הם עדיין נשאו איתם את המטען התרבותי של מולדתם הקודמת אנגליה – איפה שהזקן לא זכה להצלחה מסחררת, ומצד שני הם רצו להדגיש את הזהות החדשה שלהם ולהתנתק מהעבר.
הזקן חזר לקדמת הבמה בזכות הנשיא האמריקני אברהם לינקולן שהפך למזוקן הראשון שכבש את הבית הלבן. הוא נתן השראה לנשיאים אמריקנים נוספים שהתגאו בזקן מדהים משלהם. עם זאת, הפריחה של הזקן לא נמשכה זמן רב ובתחילת המאה ה-20 הוא איבד שוב את כוחו.
אבל שנות ה-60 העליזות בישרו מהפך נוסף במעמדו של הזקן. הוא הפך למרכיב מרכזי בתנועת ההיפים וסימל חופש, תעוזה, שבירת מחסומים ופריצת גבולות. צעירים רבים בארצות הברית גידלו זקן על מנת להביא מחאה ורצון לשינוי. הדימוי שגבר מצליח, רציני ומכובד חייב להיות ללא שיער פנים התנפץ לחלוטין. מאז, הזקן ידע עוד כמה עליות ונפילות, עד שהוא התפוצץ בענק בעשור האחרון.
תכבדו את המורשת המפוארת של הזקן
כשאתם מסתכלים בהשתקפות של הזקן שלכם במראה, תחשבו על התפקיד החשוב שלו בתרבות האנושית ועל כברת הדרך העצומה שהוא עבר. על הכתפיים שלכם (או יותר נכון על פניכם) מוטלת האחריות לא לפגוע במורשת המכובדת ולהכתים את המוניטין שלה.
תחשבו על אבות אבותיכם המזוקנים שנשאו אותו בגאווה לאורך אלפי שנים. תחזרו לשורשים של התופעה ותחשבו על ההילה והמשמעות של הנכס השעיר. כשעוברים על ההיסטוריה הארוכה של הזקן, אי אפשר שלא להתפעל ולחלוק כבוד לאחד מסמלי הגבריות הבולטים והחשובים ביותר.
לא מדובר בטרנד חולף ובשיגעון זמני, אלא בעוד פרק משמעותי בסיפור הלא ייאמן של הזקן. תמשיכו במסורת המדהימה של גידול הזקן, זה חלק בלתי נפרד מהזהות ומהאישיות שלכם שהתעצבה והתפתחה במשך דורות רבים.